בנם של חגית וזוהר. נולד ביום כ"א בתמוז תשס"ב (1.7.2002) באופקים. בן זקונים להוריו, אח למיטל, בת אל, גל-אור וטוהר.

נהוראי גדל והתחנך באופקים, למד בבית הספר היסודי "מורשת ישורון", המשיך לישיבת "אפיקי ארץ" ובהמשך השתלב בלימודי תיכון בתיכון "מרום" בעיר.

נער אנרגטי ומלא שמחת חיים, חברותי ואהוד. חייכן, שטותניק ושופע חוש הומור. סיפרה אימו: "נהוראי אהב להצחיק ולשמח את הסביבה שלו, נהג לקחת דברים בקלות וליהנות מסיטואציות גם אם הן פחות נעימות. חבר טוב, נחלץ לעזרת חבריו גם בשעות הקטנות של הלילה, תמיד היה הראשון להתייצב, הראשון לעזור. ראה במצוות כיבוד אב ואם מצווה חשובה ונהג לשתף אותי כמעט בכל קורותיו".

בעל מודעות חברתית גבוהה, היה פעיל בתנועת הנוער "בני עקיבא" ושימש כמדריך של"ח (שדה, לאום, חברה) במסגרת תוכנית מדריכי של"ח צעירים של משרד החינוך. בלט בטוב ליבו ובנדיבותו, נכון בכל עת להושיט עזרה לסובביו ולסייע בכל דבר ועניין. השתתף באופן קבוע בגמ"חים (גמילות חסדים) ובהכנת מארזים למשפחות מעוטות יכולת, הן מטעם תנועת הנוער "בני עקיבא" והן באופן עצמאי.

אהבתו הגדולה הייתה לטבע ולטיולים, סיפרו אוהביו: "אהבת הארץ הייתה נר לרגליו. הוא אהב לטייל וזכה להכיר את הארץ לאורכה ולרוחבה בטיולים רבים עם בני משפחתו וחבריו. מאוד נהנה לחוש את האדמה דרך הרגליים, לטייל במקטעים משביל ישראל, ונקשר במיוחד לנופי הצפון הירוקים ועתירי מקורות המים. כל הזדמנות שנקרתה בדרכו לטיול של כמה ימים בצפון על שפת הכנרת או בנחלי הדרום נוצלה עד תום".

תחום המכונאות קסם לו במיוחד, הוא נהנה ללמוד ולחקור על ההיבטים המכניים של כלי הרכב השונים, וכשהוציא רישיון נהיגה הרגיש כי נפתח בפניו עולם ומלואו של הזדמנויות והרפתקאות. חרוץ ובעל מוסר עבודה גבוה, עבד לפני הגיוס ונהנה מעצמאותו הכלכלית.

בנעוריו הכיר את אלה, השניים רקמו זוגיות אוהבת ותכננו את עתידם המשותף, רואים האחד בשני התגשמות חלומותיהם.

ביום 7.12.2021 התגייס לצה"ל והתנדב לשירות כלוחם בגדוד "שמשון" של חטיבת "כפיר". חייל מסור ומלא מוטיבציה, ראה בשירותו הצבאי שליחות ותרומה למדינה. עבר אימונים והכשרות שונות, בין היתר בתפעול מקלע ומטול, וביצע משימותיו בהצלחה. סיפרה אימו: "השירות בתפקיד ערכי בחבל הארץ הצפוני האהוב עליו גרם לו לאושר ולסיפוק רב. הוא שימש אב בית עבור חבריו שהעידו כי בזכות כישוריו תמיד פתר בעיות וכי במו ידיו תיקן דברים שונים".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

נהוראי אשר שהה בחופשת חג עם בני משפחתו קם לבוקר של אזעקות בלתי פוסקות שפקדו את העיר אופקים. "הוא ואחיו עלו לגג ביתם וראו את השמים בוערים" סיפרו אוהביו, "מלמעלה הבחין באביו שניצב בפתח בית הכנסת ונפנף לו לשלום. הייתה זו תמונה אחרונה של בן אהוב שנחרטה בלב האב". התחושה הייתה שמדובר באירוע חריג בהיקפו ונהוראי המשיך לעקוב בדריכות אחר החדשות והדיווחים שהגיעו מהשטח.

עם קבלת הידיעה על חדירת מחבלים לשכונת מישור הגפן בעיר, לא היסס ויצא לכיוון, מבקש להגן על תושבי השכונה. בלבוש אזרחי וברכבה של אימו הגיע למקום כשהוא אוחז בנשקו האישי בלבד, בעוז ובגבורה נלחם והציל חיים.

סמל נהוראי סעיד נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באופקים. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

ספדה לו אימו: "נהוראי היווה שילוב של צחוק ורצינות, מקצוע ומנוחה, צייתנות וויכוחים. הוא פעל מתוך אמונה שלמה ובמאה אחוז כוונה. מאחורי הבדיחות והצחוקים עמד אדם ערכי וחייל משימתי עם נשמה גדולה. למרות הקושי בלהיות לוחם תמיד היה עם חיוך ופעל מתוך רצון להיות למען המדינה אותה כה אהב".

כתב חברו: "נהוראי, הילד הכי גבר שיש, אין דבר שאני זוכר יותר מאשר החיוך שלך. חיוך שאי אפשר לשכוח כי הוא תמיד היה שם, על הפנים שלך. זה הדבר הראשון שרואים כשמסתכלים עליך. תמיד תהיתי איך אף פעם לא ירד לך החיוך מהפנים אבל עכשיו אני מבין. אני מבין שזה מי שהיית, אדם כל כך שמח וטוב לב, אחד שייתן הכול למען חבריו, משפחתו והסובבים אותו. והנה הוכחת במעשיך שבאמת זה מי שהיית. מלך העולם".

נהוראי מונצח בדף הנופלים באתר האינטרנט של חטיבת "כפיר", וכן באתרי האינטרנט של עיריית אופקים ותנועת הנוער "בני עקיבא" בה היה פעיל.

חברתו אלה הקימה לזכרו מיזם לאפיית העוגות שאהב לאכול, וחלוקתן לחיילים המשרתים בדרום הארץ.